החלטה בתיק בש"פ 11382/05

           בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ד' רוזן) מיום 5.12.05, בה נדחתה בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי (השופטת נ' אהד) מיום 7.7.05 להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

           נגד העורר הוגש בחודש מאי 2005 כתב אישום, המייחס לו ביצוע עבירות מין ואלימות חמורות כלפי אשתו (להלן: המתלוננת). כתב האישום כולל עבירות של אינוס, מעשה סדום תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. בין היתר נטען בכתב האישום, כי העורר אנס את המתלוננת ותקף אותה באכזריות במספר הזדמנויות בשנים 2005-2004. ביום 7.7.05 קיבל, כאמור, בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. עם זאת, ציין בית המשפט בהחלטתו כי ניתן לאיין את המסוכנות הנובעת מן העורר, אם הלה ישהה במרחק של 3 שעות נסיעה ממקום מגורי המתלוננת. על כן הורה בית המשפט המחוזי כי: "משתימצא חלופת מעצר הולמת וראויה, תוגש בקשה לעיון חוזר, יוגש תסקיר אשר יבחן אותה חלופה, ותינתן החלטה". בעקבות החלטה זו הגיש העורר בקשה לעיון חוזר ובגדרה הציע חלופת מעצר ביישוב קבול, סמוך לשפרעם, שנמצא במרחק של מספר שעות נסיעה מהעיר לוד בה מתגוררת המתלוננת. בית המשפט קמא דחה את בקשתו של העורר לעיון חוזר. זאת, לאור החרדה והטראומה מהן סובלת המתלוננת, המלצת שירות המבחן שלא לשחרר את העורר לחלופת מעצר והמסוכנות הטמונה בעורר. מכאן הערר שבפניי.

           דין הערר להידחות. אמנם, העורר הינו צעיר כבן 22 ועברו הפלילי איננו מכביד, אולם המעשים המיוחסים לו בכתב האישום הינם חמורים ביותר. העורר, כך טוענת המשיבה, נהג לאנוס את המתלוננת תוך שימוש באלימות ובשתי הזדמנויות שונות אף ביצע בה מעשי סדום. בנוסף לכך, על פי המתואר בכתב האישום, היכה העורר את המתלוננת במספר מקרים תוך גרימת חבלות ודימומים, ואף איים להורגה אם תתלונן על מעשיו. חומרת המעשים המיוחסים לעורר והחרדה הרבה שהוא עודנו מעורר בקרב המתלוננת, מצביעים על המסוכנות הנובעת ממנו ומצדיקים את דחיית בקשתו לעיון חוזר על ידי בית המשפט המחוזי. זאת, אף אם אין כל פסול בערבים שהוצעו על ידי העורר ולמרות הריחוק הגיאוגרפי של המקום המוצע כחלופת מעצר ממקום מגוריה של המתלוננת. יצוין עוד כי בהתחשב במצבה של המתלוננת וחששה מפני האפשרות שהעורר ייצא למעצר בית לא מצא שירות המבחן לנכון להמליץ על שחרורו לחלופת מעצר.

           טענה נוספת המועלית על ידי העורר הינה, כי הוא נמצא במעצר מאז חודש מאי 2005 ואילו שתי ישיבות ההוכחות בתיק נקבעו אך לחודש אפריל 2006. בנסיבות אלה, אין ספק כי מן הראוי שבית המשפט המחוזי יעשה מאמץ, על אף העומס הרב המוטל עליו, להקדים את מועדי השמיעה בתיק, שכן העורר עומד בפני סיום תקופת תשעת חודשי המעצר ומשפטו טרם החל להישמע.

           הערר נדחה.

           ניתנה היום, כ"ה בכסלו התשס"ו (26.12.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: